<h1>מלחמת מצוה לבעל ספר המאורות</h1>
<h2>דף סג.</h2>
עוד אמר, ראו מה שאמרו בתלמוד על אדם, שבעל כל הבהמות והחיות, ולא נתקררה דעתו עד שנזדוגה לו חוה. השיבותי לו, אין שם לשון "בעל", אלא שבא על כל בהמה וכו'. ואינו רוצה לומר שבעל, אלא בא במחשבת שכלו על מחקר טבעם ותוכן ענינם, והכיר כי אין באחת מהן נקבה ראויה לטבעו אלא חוה. וראיה על זה, כי כמה בהמות דקות וחיות קטנות יש, כמו החתולים והחולדות וכיוצא בהם שאפילו לנער קטן לא יהיו ראויות לבעילה מפני קוטנן, אף כי לאדם גדול. אך הפירוש הנכון הוא כמו שכתבתי.
